<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תשי"ב</h1>
<h2>דף עב:</h2>
ועל הקנישקנין שהוקשה לך מה שכתב הראב"ד שהוא כלי שיש בו נקבים הרבה ויש בהם קנים והוא מוטה על צדו והרבה בני אדם שותין כל אחד בקנה שלו, ואמרת למה מוטה אפילו היתה עומדת זקופה וכל אחד ואחד מוצץ ומכח המציצה היין נמשך לפיו מה בכך, והלא אין דרכם לנסך בפיהם כמו שכתב הרב ז"ל בברייתא דאגרדמים שאין איסור אלא מחמת טיפת יין הנופלת מפיו לחבית. תשובה אל תאמר שאין מנסכין בפיהם דלבריתא דאגרדמים מנסכין בפיהם, דאי לא [כי] נפלה מפיו לחבית או ששתה בכוס והחזיר ישראל את המותר לחבית מאי הוי והלא מה שנגע בפיו ודרך שתייה לא נתנסך, אלא ודאי לאותה ברייתא הם מנסכין בפיהם. אלא שמשם י"ל שאין ניסוך דרך מציצה. אלא שמלאכת הקנישקנין לא ידעתי מה היא [ומה] היתירה דמכל מקום מה שבפיו אסור וכל החבית נגרר אחריו [ו]למה גרע מנצוק, ואם היה הישראל מתחיל למשוך ניחא אבל אם הגוי מתחיל למה מותר ואלו התם לא מקפיד (לשפסק) [אלא שיפסוק] הישראל קודם שיפסוק הגוי אבל (לא פסק) [שיתחיל] הישראל קודם [לא] הקפידו, וזהו שהוקשה לי באותו מעשה כמו שכתבתי שם, וגם כן קשיא לי בברייתא דאגרדמים ועדין נשאר לי הדבר בעיון.
